הנדסה גיאוטכנית היא תחום ייחודי בהנדסה האזרחית, המתמקד בחקר הקרקע והסלע ובהבנת התנהגותם תחת עומסים והשפעות סביבתיות. מטרת התחום היא ליישם ידע הנדסי וכלים מתקדמים לצורך תכנון, ביצוע ותפעול של פרויקטי תשתית ובנייה. יועצי קרקע (המכונים לעיתים גם מהנדסי קרקע וביסוס/מהנדס גיאוטכני/יועץ גיאוטכני) הם מהנדסים אזרחיים בוגרי תואר ראשון, שהמשיכו להתמחות בגיאוטכניקה במסגרת לימודי תואר שני MSc או ME (ראו לדוגמה את תוכנית הלימוד בטכניון). למעשה, תחום זה הינו היחיד המצריך הכשרה במסגרת תואר שני בכדי להיות זכאים לרישום ורישוי בפנקס המהנדסים במדור "קרקע וביסוס" (וזאת כמובן בתנאי שהינם גם בעלי תואר ראשון בהנדסה אזרחית). במהלך ההכשרה נלמדים נושאים מתקדמים רבים, ביניהם: חוקים קונסטיטוטיביים ופלסטיות, מכניקת קרקע מתקדמת, יציבות מדרונות וקירות תומכים, מכניקת סלע, מנהור בקרקעות רכות, ביסוס ועוד. ההשכלה האקדמית מהווה בסיס הכרחי לייעוץ איכותי, אך הניסיון המעשי, האישי והמשרדי, הוא שמספק את מנגנון הבקרה האמיתי למניעת טעויות. הדבר מקבל משנה חשיבות בעידן הנוכחי, שבו סימולציות ממוחשבות מהוות כלי מרכזי אך חשופות לבעיית ה‑GIGO (garbage in, garbage out) ואף לשימוש לא מבוקר ב‑AI. נציין שמשרדנו מתאפיין בצבר הניסיון הרחב ביותר בישראל, בהיקף העבודות הגדול ביותר ובמספר היועצים הגדול ביותר המחזיקים בתואר שלישי. תפקידו של יועץ הקרקע משתרע על פני כל מחזור החיים של הפרויקט: החל משלב התכנון הראשוני והגדרת תוכנית החקירה (קידוחים, ניסויי שדה ומעבדה), דרך ניתוח הממצאים והפקת פרמטרים לתכנון, ועד לביצוע חישובים הנדסיים, מתן הנחיות למהנדס המבנים וליווי בפיקוח העליון של העבודות הגיאוטכניות. יועץ הקרקע עשוי גם לטפל בבעיות הנדסיות מורכבות של אינטראקציה קרקע‑מבנה, ומשרדנו, כמוביל בתחום, הינו בעל מומחיות ייחודית בנושא זה, הן בהקשר של בעיות מנהור והן בהקשר של רעידות אדמה.